אחד ההבדלים המהותיים במעבר בין תפקיד מקצועי לתפקיד מנהל הוא יכולת הראיה המערכתית והבנת המורכבות של התיאום בין הצרכים השונים. באופן טבעי, רוב העובדים שאינם מנהלים רואים לנגד עינהם את הצרכים האישיים שלהם ואת התרומה שלהם לעבודה, ולכן לעיתים מופתעים או כועסים כאשר אנו נאלצים לסרב לבקשתם לחופשה מסיבות שאינן קשורות לתפקודם או התנהגותם. שלושה טיפים עיקריים להתמודדות עם הבקשות לחופשה בקיץ הקרב:
תכנון מראש – ברוב היחידות נהוג לשבץ תכנית עבודה לחודש הבא. הפעם, מומלץ לתכנן קדימה כשלושה חודשים בכדי לקחת בחשבון את החופשות המשפחתיות בקיץ ותקופת החגים, אל מול הצרכים והמשימות הנדרשות בחודשים אלו ביחידה.
הבנת הצרכים האמיתיים של העובד – לעיתים הבקשה המוצהרת של העובד ("חייבת חופש בשבוע האחרון של יולי…") לא מגלה את הצורך האמיתי העומד מאחורי הבקשה. באמצעות הקשבה אמיתית ושאלות מנחות נוכל להבין מהו הצורך העומד מאחורי הבקשה (למשל – אין לי פיתרון לתעסוקה ליום מלא לילדים, אשתי רוצה לנסוע לחו"ל בזמן הזה כי זה מסתדר לה בעבודה, או אני שחוק מהעבודה האינטנסיבית בחודשיים האחרונים וחייב חופש בהקדם), ברגע שנבין את הצורך האמיתי נוכל גם לחשוב על פיתרון יצירתי הנותן מענה לצורך, גם אם לא לבקשה המוצהרת, ובכך לייצר WIN-WIN.
שיתוף העובדים – הדרך לחשוף את העובדים לשיקולים של ראיה מערכתית היא לשתף אותם בישיבת צוות במשימות המרכזיות של היחידה ובאחריות המשותפת, אל מול הצרכים השונים לחופשה שהעלו. היות והעובדים יחשבו יחד על הפיתרון, הם יתנגדו פחות להחלטות שיתקבלו.
