ניהול עצמי אפקטיבי ופרואקטיבי

שירי סלע, מנכ"ל

 

 

האם אני אפקטיבי עבורי?

מדידה, תוצאות, יעילות, שורה תחתונה,מיקוד…. כל אלה מילים המאפיינות במידה רבה את השיח הניהולי בארגונים.

בתקופה זו של תחילת שנה, בה מוצגות תכניות עבודה, יעדים תוצאות ותוצאים מכיר כל מנהל את שלב התכנון השנתי: מה אני רוצה לקדם השנה ביחידה? אילו נתונים לשפר מן השנה שעברה? אילו שינויים להכניס ביחידה? מהם התהליכים והאנשים שיש לרתום להשגת המטרות?

על אף המיומנות, הידע והניסיון בתכנון הארגוני, רוב המנהלים אינם משתמשים בכלים אלו לתכנון האישי.

בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" מציע סטיבן קובי תרגיל בדמיון מודרך, בו אתה נמצא בלוויה של עצמך…. מה היית רוצה לשמוע שאומרים עליך בהספדים?

בנימה קצת יותר אופטימית, ובראיית טווח קצר יותר… מזמינה אתכם לתרגיל:

דמיינו את מסיבת הפרישה שלכם מהתפקיד הניהולי הנוכחי.

נמצאים שם העובדים שלכם, המנהלים שלכם, לקוחות/מטופלים שלכם והקולגות.

היין נמזג לכוסות… ועכשיו דברי הברכה.

כתבו מה הייתם רוצים שיגידו עליכם:

העובדים שלי יגידו ש…….

המנהל שלי יגיד עלי…..

המטופלים יגידו ש….

 הקולגות יספרו עלי…..

ועכשיו –  שאלו את עצמכם, מה אני צריך לעשות היום בכדי  להצליח ולשמוע במציאות את הדברים שכתבתי?

אפקטיביות אישית מגדירה את המידה בה אנו משיגים את התוצאות אליהם כיוונו,ההצלחה הסובייקטיבית שלנו ביחס לדברים החשובים לנו בחיים האישיים והמקצועיים.

בכדי להיות אדם אפקטיבי, מציע קובי בספרו לאמץ שבעה הרגלים.

ההרגל הראשון הוא "היה פרואקטיבי"

פרואקטיביות –  משמעה שכבני אדם אנו אחראים לחיינו. התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותינו, ולא של תנאים בהם אנו נתונים. בידינו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו.

אנשים ריאקטיביים, לעומת זאת, מושפעים מסביבתם הפיסית. הם בונים את חייהם הרגשיים, ועקבות זאת גם את פעולתם עפ"י התנהגותם של אחרים, ובכך מחזקים את חולשות הזולת ונותנים בידיו שליטה.

התנהגות פרואקטיבית, אין משמעה להיות שתלטן דוחה או תוקפן. פירושה להכיר באחריותנו לגרום להתרחשותם של הדברים.

משפטים ריאקטיביים כמו:

"זה אני, אני פשוט כזה, לא אשתנה בגיל חמישים…"

" אני לא יכול לעשות את זה,פשוט אין לי זמן"

"בארגון שלנו אין אפשרות לקדם מטרות כאלו"

זו שפה הבאה מן הפרדיגמה הבסיסית של דטרמיניזם (השפעת גורמים חיצוניים עלי) והמוטיב המרכזי בה הוא העברת האחריות לאחר.

הבעיה של השפה הריאקטיבית שהיא הופכת ל"נבואה שמגשימה את עצמה", ובכך מהווה גורם בולם להשגת מטרותינו האישיות

כלי אפשרי לתרגול פרואקטיביות הוא שינוי הטרמינולוגיה בה אתם משתמשים:

שפה ריאקטיבית

שפה פרואקטיבית

אני לא יכול

אני בוחר

אם רק…

אני אעשה

אני לא יכול לעשות דבר

בוא נבחן חלופות

המנהל לא יאפשר לי

אני יכולה להכין הצגת דברים משכנעת

אני מוכרח

אני מעדיף

ועכשיו, חזרו לתרגיל הקודם בו הגדרתם לעצמכם מהם הדברים שתרצו לעשות היום בכדי להצליח, ושאלו את עצמכם :

מהי ההתנהגות, השפה, והפעולות הפרואקטיביות שאני יכול לבחור היום בכדי ליהיות אפקטיבי עבור עצמי?